פרשת שבוע

בכתרה של שבת מלכתא מתנוצצות אבני חן מיוחדות, וביניהם זוהר באור יקרות חינה של שבת הגדול.הרבה שבתות מיוחדות יש בלוח

בהרבה רבדים ממחשבת היהדות דנו על הקשר בין שבת לתשובה, החל מספרות התנאים ועד לספרי החסידות. לראשונה נזכר הדבר ב"פרקי

פרשת במדבר וחג השבועות. תשכ"ח ספירה – יחיד ורבים "שאו את ראש כל עדת בני ישראל… במספר"[1]. הספירה ונשיאת הראש

קדושת מועדי השנה לוקחת חלק מרכזי בעבודה הפנימית, ובין גדולי הדורות היו כאלה שקבעו את עבודת ד' שלהם מסביב למועדים

שם – הערכה מתורגמת נושא השמות בתנ"ך הוא נושא רחב הכולל עניינים מהותיים בתכניו. בשיחה זו לא נעסוק בנושא זה

שכינה למעלה מראשותיו של חולה הגמרא במסכת שבת דנה בביקור חולים בשבת, ומסקנתה ש'שכינה למעלה מראשותיו של חולה': "תנו רבנן

קדושה ורצון את הקידוש בליל שבת אנו פותחים בקדושה וברצון: "אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו". חשיבותם של ישראל נובעת מקידושם

ברכת הבנים במרכז פרשתנו ניצבת ברכת יעקב לבניו, וקודמת לה ברכתו לבני בניו, אפרים ומנשה: "ויברכם ביום ההוא לאמור בך

בכורה ובחירה לכל אורך ספר בראשית אנו מוצאים את המתח שבין הבחירה לבכורה. בין הנתון לאדם במתנה, בטבע, מחד גיסא,

בברכת 'מגן אבות', הנאמרת בתפילת ליל שבת, באה הדגשה ליסוד המנוחה השבתי: "המניח לעמו ביום שבת קדשו"; "כי בם רצה