הרב לא אהב את הכבוד / מתנאל ביטון

בשנה שהרב נפטר נפלתי מגובה רב של כשמונה מטר.

כשהגעתי לישיבה באותו יום צולע מאוד ושעון על מקל הליכה, הייתה לי שאלה לרב, אז הלכתי לכיוונו לשאול אותו.

כשהרב שם לב שאני בדרכי אליו, הוא מיד נעמד והתחיל ללכת לכיווני כדי להקל ולהפחית ממני את מאמצי ההליכה. כשהגעתי לרב, המשפט הראשון שהרב אמר לי בחצי חיוך היה: "אני כבר זקן, אבל אתה מה?" ומחווה בידו על מקל ההליכה שנעזרתי בו.

סיפרתי לרב אודות מה שקרה לי באותו יום. כשסיימתי הרב רק אמר: "רגלי חסידיו ישמור, רגלי חסידיו ישמור", לחץ לי את היד והתקדם.

הברכה כנראה עשתה את שלה, וכיום חודשיים אחרי, אני כבר מתפקד כרגיל ברוך ה' בלי נזק לגוף.

ממש רציתי וקיויתי שאזכה והרב יהיה בסעודת הודיה שאעשה בישיבה.