גבורות גשמים
בז' בחשוון אנו מתחילים לשאול על הגשמים. אמנם הזכרת הגשמים החלה כבר בשמחת תורה, ולה הצמידו חז"ל את מידת הגבורה,
בז' בחשוון אנו מתחילים לשאול על הגשמים. אמנם הזכרת הגשמים החלה כבר בשמחת תורה, ולה הצמידו חז"ל את מידת הגבורה,
מעשה אבות סימן לבנים הפתגם המקובל – 'ההיסטוריה חוזרת על עצמה', מופיע בתורה בניסוח "שאל אביך ויגדך"[1]. חקר הקורות בימי הזקנים יעזור לדור להבין את
ויכולו קידוש ליל שבת, כפי הקרוי בפינו, מורכב משני חלקים: הברכה על קדושת היום כפי ניסוח חז"ל, ופרשת ויכולו. אמנם בין שני חלקים אלו יש
אחת מנקודות הייחוד של סעודות השבת הוא מבנה הסעודה; יש לה פתיחה – הקידוש. גם אם על פי כללי ההלכה המקובלים צריך לפתוח בברכת הפת,
בז' בחשוון אנו מתחילים לשאול על הגשמים. אמנם הזכרת הגשמים החלה כבר בשמחת תורה, ולה הצמידו חז"ל את מידת הגבורה, כלשון המשנה: "מאימתי מזכירין גבורות
הרב חיים ישעיהו הדרי נולד בתל אביב בשנת תרצ"ד.
למד בישיבות 'הישוב החדש' בתל אביב ו'חברון' בירושלים.
תקע יתד של תורה בירושלים העתידה עם שחרורה.
ממייסדי ישיבת הכותל, בראשה עמד כארבעים שנה.
גידל וחינך דורות של תלמידי חכמים, רבנים, ודיינים, והעמיד תלמידים הרבה.
במשנתו החינוכית שזר תורת ראשונים ואחרונים, חכמי המוסר וענקי החסידות.
ברוחב דעתו ובעומק מחשבתו עסק, בין היתר, בתנ"ך ומפרשיו, ובמחשבת היהדות דורותיה.
מיקירי ירושלים, אשר בבניינה חזה ולישועתה ציפה.
נסתלק מירושלים של מטה לירושלים של מעלה ביום רביעי בשבת, י' באייר תשע"ח.
