מועדים

"מאז יום העצמאות באה מתיחות בגבול הדרום. ספרו על כוחות מצריים שהתרכזו בסיני, ותלו זאת במתיחות בגבול הצפון, מקום שהסורים

ב"ה יום ג' כ"ז אייר התשכ"ז לקול רעם התותחים ושאון המטוסים החופפים על ירושלים ופורצים את הדרך לעיר דוד –

אהבת כלולותייך מאז ברית סיני אנו מוצאים במקרא השוואות בין מערכת היחסים שבין ישראל והקב"ה – לבין מערכת היחסים שבין

גאולת ישראל ממצרים מצוינת בשתיים: ביעור חמץ ואכילת מצה, המקבילים לערכי העבדות והחרות. שניערכים אלו אינם חיצוניים גרידא, אלא יש

שני מסלולים יש לעיון בהיסטוריה הישראלית האחד טבעי והאחר רוחני. כך גם בנוגע למסעותיוההיסטוריים של סנחריב בזמן חזקיה המלך אפשר

בז' בחשוון אנו מתחילים לשאול על הגשמים. אמנם הזכרת הגשמים החלה כבר בשמחת תורה, ולה הצמידו חז"ל את מידת הגבורה,

ספר בשם כינוי מחברו ספר קהלת מתייחד מבין ספרי המקרא הקרויים על שם אישים כגון: רות, עזרא ויונה. הוא היחידי,

זכריה פרק יד אזכורים במקרא הדברים על חגיגת חג הסוכות במקרא מתחלקים לשניים: המסופר בספרי התנ"ך השונים על קיום וביצוע

"תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהילים טז, יא). על פסוק זה בתהילים דרשו חכמים: "שׂובע

בשיחה אחרת[1] העלינו השערה בדבר הקשר שבין מגילת קהלת למעמד הקהל, אשר נחגג בירושלים במוצאי שנת השמיטה, במוצאי היום הראשון