שיחות

מסעותיו של אברהם שחרור חלקי ארץ ישראל שזכינו לו לאחרונה, מאפשר לנו לטייל בארץ יחד עם אברהם אבינו[1]. הולכים אנו

גילוי שכינה בראש פרשתנו יש דוגמה של בעיה פרשנית, לכאורה מקומית, שהפכה לסלע מחלוקת רעיונית הנוגעת לאחד היסודות החשובים –

עימות והנגדה בין אומות ובין מקומות גיאוגרפים כמייצגי אומות – מופיעים בצורה סתומה ורמוזה במקרא ומתפרשים בחז"ל. כגון: "ועלו מושיעים

מסורת חז"ל, שנשתמרה בילקוט שמעוני[1], מציינת את תאריכי הולדת בני-יעקב בכל אחד מחדשי השנה. על פי מסורת זו בנימין נולד

אש שחורה ולבנה פרשיות אברהם אבינו, המתחילות בסוף פרשת נח וכלות בראש פרשת חיי שרה – מקיפות עניינים רבים. בפרשתנו

ספר בראשית אוצר בתוכו עניינים רבים ומגוונים, שבמובנים מסוימים ישנם קשיים בהבנתם. אחד הקשיים תלוי במבנה הספר המורכב מנושאים הנפרדים

בין פרשת נח לפרשת לך לך תולדות חייו של אברהם הם גופי תורה, והעיון בהם סובב על מה שכתוב בתורה

מעשה אבות סימן לבנים הפתגם המקובל – 'ההיסטוריה חוזרת על עצמה', מופיע בתורה בניסוח "שאל אביך ויגדך"[1]. חקר הקורות בימי

ויכולו קידוש ליל שבת, כפי הקרוי בפינו, מורכב משני חלקים: הברכה על קדושת היום כפי ניסוח חז"ל, ופרשת ויכולו. אמנם

אחת מנקודות הייחוד של סעודות השבת הוא מבנה הסעודה; יש לה פתיחה – הקידוש. גם אם על פי כללי ההלכה