שיחות

שמות החומשים שבידנו נראים לכאורה שמות טכניים, שהרי הם נקראים על שם מילה בפסוק הפותח את הספר. לעומת זאת, בחלק

גילוי שכינה בראש פרשתנו יש דוגמה של בעיה פרשנית, לכאורה מקומית, שהפכה לסלע מחלוקת רעיונית הנוגעת לאחד היסודות החשובים –

אש שחורה ולבנה פרשיות אברהם אבינו, המתחילות בסוף פרשת נח וכלות בראש פרשת חיי שרה – מקיפות עניינים רבים. בפרשתנו

בין פרשת נח לפרשת לך לך תולדות חייו של אברהם הם גופי תורה, והעיון בהם סובב על מה שכתוב בתורה

מסורת חז"ל, שנשתמרה בילקוט שמעוני[1], מציינת את תאריכי הולדת בני-יעקב בכל אחד מחדשי השנה. על פי מסורת זו בנימין נולד

ספר בראשית אוצר בתוכו עניינים רבים ומגוונים, שבמובנים מסוימים ישנם קשיים בהבנתם. אחד הקשיים תלוי במבנה הספר המורכב מנושאים הנפרדים

מעשה אבות סימן לבנים הפתגם המקובל – 'ההיסטוריה חוזרת על עצמה', מופיע בתורה בניסוח "שאל אביך ויגדך"[1]. חקר הקורות בימי

ויכולו קידוש ליל שבת, כפי הקרוי בפינו, מורכב משני חלקים: הברכה על קדושת היום כפי ניסוח חז"ל, ופרשת ויכולו. אמנם

אחת מנקודות הייחוד של סעודות השבת הוא מבנה הסעודה; יש לה פתיחה – הקידוש. גם אם על פי כללי ההלכה

בז' בחשוון אנו מתחילים לשאול על הגשמים. אמנם הזכרת הגשמים החלה כבר בשמחת תורה, ולה הצמידו חז"ל את מידת הגבורה,