שיחות

קדושת מועדי השנה לוקחת חלק מרכזי בעבודה הפנימית, ובין גדולי הדורות היו כאלה שקבעו את עבודת ד' שלהם מסביב למועדים

שם – הערכה מתורגמת נושא השמות בתנ"ך הוא נושא רחב הכולל עניינים מהותיים בתכניו. בשיחה זו לא נעסוק בנושא זה

שכינה למעלה מראשותיו של חולה הגמרא במסכת שבת דנה בביקור חולים בשבת, ומסקנתה ש'שכינה למעלה מראשותיו של חולה': "תנו רבנן

קדושה ורצון את הקידוש בליל שבת אנו פותחים בקדושה וברצון: "אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו". חשיבותם של ישראל נובעת מקידושם

ברכת הבנים במרכז פרשתנו ניצבת ברכת יעקב לבניו, וקודמת לה ברכתו לבני בניו, אפרים ומנשה: "ויברכם ביום ההוא לאמור בך

בכורה ובחירה לכל אורך ספר בראשית אנו מוצאים את המתח שבין הבחירה לבכורה. בין הנתון לאדם במתנה, בטבע, מחד גיסא,

בברכת 'מגן אבות', הנאמרת בתפילת ליל שבת, באה הדגשה ליסוד המנוחה השבתי: "המניח לעמו ביום שבת קדשו"; "כי בם רצה

גישה של חיבור פרשיות אלו, פרשיותיהם של בני יעקב, מספרות על המתחים שבין האחים, שבטי ישראל. מובן שיסוד המתח הוא

'יתן עיניו בנרות' ההלכה הפסוקה היא להסתכל בנרות בזמן הקידוש: "וכשמתחיל יתן עיניו בנרות"[1]. בטעמיה של הלכה זו נאמרו סיבות

בין הלכה למעשה, בין פרשיות הקיץ והחורף חסידים מוסרים בשם הרבי מקוצק שפרשיות החורף מכוסות באדרת כבדה. כוונת הדברים שבפרקי