שיחות

נדבת-תוספת השבת והמשכן

תוספת שבת בין הדברים המייחדים את השבת מתבלט יסוד ההכנה אליה; כמידת ההכנה כך ההשגה, ומכאן המושג 'קבלת שבת', והיציאה

נדבת הפורים

פרשתנו פותחת בתרומה, הבאה דווקא בנדבה: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו

משנכנס אדר

עולם, שנה ונפש בספר יצירה מתוארת המציאות בבחינות משולשות – עולם, שנה ונפש. המושג 'עולם' עצמו, בעל הוראה כפולה הוא

תורה ומשפטים

מיקומה של פרשת משפטים מיקומה של פרשת משפטים היא סוגיה הטעונה בירור במגוון מישורים, ונוגעת לשאלת הסדר הכרונולוגי של מתן

השמחה המעוברת

חודש האביב מרובות הן המצוות הנזכרות בפרשתנו; ביניהן אנו מוצאים את פרשיות המועדים, על הוראתם החקלאית: "ושש שנים תזרע את

ולא יסף

סיפור מתן תורה מעוגן, לשיטת הרמב"ן, במצוות לא תעשה: "המצוה השניה שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו

היחיד במתן תורה

מקום היחיד ביהדות בפרק 'השוכר את הפועלים' דנה הגמרא בחיובי עבודת הפועל וזמנה, ודורשת לשם כך את הפסוק בתהילים: "יצא

התוספת בזמן ובמקום

מעיון בפרשתנו עולה מרכזיותו של יסוד התוספת. בארבע מקומות נמצא יסוד זה בפרשתנו – באישיותו של יתרו, במתן תורה, בציווי

זכר השבת והכנתה

זכר השבת – שמאי והלל בפרשתנו אנו קוראים על עשרת הדברות, שבתוכם ישנו הציווי על זכירת השבת: "זכור את יום

היחיד בקריעת ים סוף

היחיד במחשבת היהדות בפרק 'השוכר את הפועלים' דנה הגמרא בחיובי עבודת הפועל וזמנה, והביאה את הפסוקים בתהילים: "תזרח השמש יאספון

דילוג לתוכן