שיחות

בברכת 'מגן אבות', שאומר שליח הציבור לאחר תפילת עמידה בליל שבת – יש מעין שבע הברכות שבתפילת הלחש, החל מ'מגן

בין חלקי סיפור פרשת יוסף ואחיו ישנה פרשייה קצרה: "וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש. ויאמר

אחד מיסודותיה של ההיסטוריה העולמית הוא שאין מאורעותיה דומים דמיון גמור האחד למשנהו, והשוני הוא מסימניה העיקריים. אמנם במסגרת שוני

ויכולו – כלים, כלה, והכלה החלק הראשון של הקידוש בליל שבת מכונה בשם: 'ויכולו', על שם הפסוק הפותח אותו. כינוי

שמא יגרום החטא דברי חז"ל על המקרא יש שהם פותחים בפרשנות, כאשר מתוך לימוד הפרשה עולים הקשיים והתשובות, ויש שהם

הכנה למצווה שגרת המחשבה המקובלת תופסת את פעולת ההכנה כמדרגה פחותה לעומת התכלית. לכאורה הצדק עמה, שהרי בעצם ההגדרות: הכנה

שם – שומה בפרשתנו אנו קוראים על בניית משפחת יעקב, סיפור על אנשים שהפכו לשבטים. לסיפור לידת השבטים מתלווים הסברים

הישנות תיאור יציאת יעקב פרשתנו פותחת בתיאור יציאתו של יעקב אבינו מארץ ישראל: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"[1], אולם

בפרשתנו אנו עוקבים אחר יעקב אבינו, מאז צאתו לחרן כיעקב הבודד, ועד חזרתו לארץ ישראל כיעקב אבי השבט הגדול. עשרות

ויכולו – כלי  או תכלית? פתיחת הקידוש בליל שבת – "ויכולו השמים והארץ"[1] – הקנתה לו את שמו הכללי: 'ויכולו'.