שיחות

שנה – לשְנות ולשָנות מן המפורסמות הוא שעניין הזמן ענין נכבד הוא. אולם דומה שיותר מאשר בכל הקשר אחר, בא

בפרשתנו נאמר: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"[1]. במשמעותו של פסוק זה נחלקו המפרשים. במישור ההלכתי, מצינו שנחלקו בדבר הרמב"ם והרמב"ן

בן אדם לחברה – קדושה ומלכות מפורסמים הם הדברים שמלבד חלוקת כלל המצוות למצוות שבין אדם למקום ולמצוות שבין אדם

כי אם פרשת היראה בנאומו הגדול של משה, הממשיך בפרשתנו, משובצת פרשייה המכונה 'פרשת היראה', הפותחת בפסוק: "ועתה ישראל מה

זכור ושמור – עבר ועתיד בפרשתנו שבות להופיע עשרת הדברות בפעם השנייה, לאחר שהופיעו בפעם הראשונה בספר שמות. היחס בין

נהגו ישראל להמתין עם קידוש הלבנה עד אחר תשעה באב, וכך הובא ב'דרכי משה': "במהרי"ל הלכות תשעה באב: 'מהרי"ל לא

חזון לשבת יש שבת-חזון ויש חזון-לשבת. השבת שאנו עומדים בה נקראת 'שבת חזון', על שם הביטוי הפותח את ההפטרה: "חזון

שבת – וינפש על יום השבת נאמר: "כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש"[1].

בין המזמורים שבפסוקי דזמרא של שבת משובץ מזמור צ' בתהילים, הפותח במילים: "תפילה למשה איש האלקים, ד' מעון אתה היית

תלת דפורענותא – דיבור, שמיעה וראיה חטיבה בפני עצמה מהוות ההפטרות שאנו קוראים בשבתות 'בין המצרים', המכונות: 'הפטרות דפורענותא'[1]: "דברי