בשיחות קודמות דברנו על מושגי העדות הנזכרים בתורה: ארון, משכן, לוחות, פרוכת, אוהל. אלא שיש כאלה שאמנם במקרא עצמו אינם נקראים עדות, אך עניינם מוכיח

בפרשתנו מופיע ראשית התהליך של הפיכת אישים פרסונליים בהיסטוריה לדמויות של עמים; במשלחת משה לאדום: "וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך

הגיהנום נזכר במסכת נדרים ארבעה פעמים – ביחס לעולם הבא[1], לדינו של קורח וסיעתו[2], לביקור חולים[3] וביחס למידת הכעס: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר

ברכת 'מעין שבע', שבסיום תפילת ליל שבת, נחתמת במטבע לשון ייחודי: "ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית". ביטוי זה – 'ומניח בקדושה' –