"מאז יום העצמאות באה מתיחות בגבול הדרום. ספרו על כוחות מצריים שהתרכזו בסיני, ותלו זאת במתיחות בגבול הצפון, מקום שהסורים – בהשראת רוסיה, הפריעו ליישובי

ב"ה יום ג' כ"ז אייר התשכ"ז לקול רעם התותחים ושאון המטוסים החופפים על ירושלים ופורצים את הדרך לעיר דוד – כותב אני את הדברים. מאז

מגילת רות וחג השבועות מקור קריאת מגילת רות בשבועות קדום, ומופיע כבר במסכת סופרים: "רות במוצאי יום טוב ראשון של עצרת עד חציו ומשלים במוצאי

נשמה יתירה ביום טוב הגמרא בפסחים דנה בסדר הבדלה בליל יום טוב, שחל במוצאי שבת, והרי היא אינה מזכירה את הבשמים[1]. הרשב"ם על המקום העניק

יסוד החידוש ניצב בבסיסו של חג השבועות, על שני ממדיו – מתן תורה והבאת הביכורים. במהות החידוש ישנה תופעה מפליאה בניגודה, אשר שני קצוות מזדהים

פרשת במדבר וחג השבועות. תשכ"ח ספירה – יחיד ורבים "שאו את ראש כל עדת בני ישראל… במספר"[1]. הספירה ונשיאת הראש בראשית המסע במדבר אינה מקרית,