מפי העליון לא תצא הרעות בעיית הרע בעולם מסובכת, וכבר קונן ירמיהו באיכה: "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב"[1]; דור החורבן שאל את עצמו על

בתפילת יום השבת בא הביטוי הייחודי: "ישמח משה במתנת חלקו". זו היא שמחה על חלקו השייך לו, זה המתגלה בנייחא של מתנת השבת. חלקו של

התורה מספרת לנו על שני מאורעות שאירעו במשפחת הכהונה בתקופת הנדודים במדבר: האחד – מות בני אהרון נדב ואביהוא, השני – קנאתו של פנחס. תולדות

כפילות השבת קורבנה של השבת מועט, כפי הנאמר בפרשתנו: "וביום השבת שני כבשים"[1]. על מיעוט זה התרעמה השבת, כפי שדרשו במדרש (הובא ב'דעת זקנים'), ועל