פרשת שבוע

ושבתי בבית ד' מזמור כג בתהילים – "מזמור לדוד ד' רועי לא אחסר" – שב ונאמר מספר פעמים במהלך השבת.

אשת חיל העיון בסדר שולחן השבת עשיר ורב, החל מהקידוש ולחם המשנה ועד לזמירות השבת וכו'. בשיחה זו נעסוק בפיוט

בבל ומצרים אברהם אבינו גדל במרחב של תרבויות מתקדמות, והלך נגד הזרם החזק והמפותח ששלט אז בעולם. בכך הוצמד לו

בראש פרשתנו מצויה דוגמא של בעיה פרשנית שהפכה לעניין רעיוני עמוק. הפסוק הפותח את הפרשה הוא יחיד במינו במקרא כולו:

גן בעדן מקדם התורה נפתחת בהדגשת יסודות טריטוריאליים, ואת האדם נוטע אלוקים בגן עדן: "ויטע ד' אלקים גן בעדן מקדם

מסעותיו של אברהם שחרור חלקי ארץ ישראל שזכינו לו לאחרונה, מאפשר לנו לטייל בארץ יחד עם אברהם אבינו[1]. הולכים אנו

גילוי שכינה בראש פרשתנו יש דוגמה של בעיה פרשנית, לכאורה מקומית, שהפכה לסלע מחלוקת רעיונית הנוגעת לאחד היסודות החשובים –

עימות והנגדה בין אומות ובין מקומות גיאוגרפים כמייצגי אומות – מופיעים בצורה סתומה ורמוזה במקרא ומתפרשים בחז"ל. כגון: "ועלו מושיעים

מסורת חז"ל, שנשתמרה בילקוט שמעוני[1], מציינת את תאריכי הולדת בני-יעקב בכל אחד מחדשי השנה. על פי מסורת זו בנימין נולד

אש שחורה ולבנה פרשיות אברהם אבינו, המתחילות בסוף פרשת נח וכלות בראש פרשת חיי שרה – מקיפות עניינים רבים. בפרשתנו