פרשת שבוע

סעודות המלך סעודות שבת קיבלו בזוהר מעמד מיוחד, ושם הן מכונות 'סעודות האמונה' ו'סעודות המלך': "…מאן דאיהו בדרגא דמהימנותא, בעי

שונה הוא הקידוש בשבת מהקידוש בכל המועדים האחרים, לא רק במשקלו ההלכתי אלא אף במהותו. יש בו בקידוש השבת שני

שביעה, רצון ושבת הברכה האמצעית שבתפילות השבת נחתמת במספר בקשות: "אלוקינו ואלוקי אבותינו רצה במנוחתנו" וכו'. אחת מהן היא הבקשה

בפרשתנו בא סיום הקמת המשכן: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אותו… זאת חנוכת המזבח ביום הימשח אותו"[1].

עניינו של החומש הרביעי שבקריאתו אנו פותחים השבת, תוכנה של פרשת השבוע שאנו עומדים בה וגדולת היום שזכינו לו לפני

הפרט והכלל – בפרשה, בזמן ובמקום הפרט והכלל בספירה פרשתנו פותחת בספירה: "וידבר ד' אל משה במדבר סיני… שאו את

הן בתורה והן בחז"ל אנו מוצאים את הדגשת השבת ביחס לפסח, בזיקה אל ספירת העומר. כך בספר ויקרא: "וספרתם לכם

אחדות התורה – תוכחה ושמיטה אחד מיסודותינו החשובים הוא השלמות האחדותית של המקרא, וההשקפה על התנ"ך כספר שלם. אחדות זו

והארץ אזכור על מקומה המרכזי של ארץ-ישראל בתוכחה שבספר ויקרא אנו למדים מעצם ההדגשה של המילה "ארץ". לא פחות מתשע

חודש בחדשו ראינו בשבוע שעבר את היסוד של 'שבת בשבתו', הנדרש במשנה על פסח ועצרת: "אף הוא אמר חמישה דברים,