ויכולו – כלי  או תכלית? פתיחת הקידוש בליל שבת – "ויכולו השמים והארץ"[1] – הקנתה לו את שמו הכללי: 'ויכולו'. כינוי זה קדום, ונזכר כבר

המרכיב הבסיסי של סעודות השבת הוא הפת, הלחם, ובשם המיוחד: 'חלה'. כינויו של הלחם – 'חלה' – מתייחס ליצירה של ערב שבת הראשון: "אדם הראשון…

נהגו הספרדים לומר את מזמור כג בתהילים – 'מזמור לדוד' – בסיומה של תפילת ליל שבת. טעמו של מנהג זה מוסבר על ידי הבחינות השונות

כל אותם מעשים, שהתרחשו באוהלם של אבות האומה, לא לשעתם בלבד התרחשו. אבות-מאורעות הם לתולדות-מעשים המתמשכים על פני כל דרך חייו של העם. מה שאירע