תלת דפורענותא – דיבור, שמיעה וראיה חטיבה בפני עצמה מהוות ההפטרות שאנו קוראים בשבתות 'בין המצרים', המכונות: 'הפטרות דפורענותא'[1]: "דברי ירמיהו בן חלקיהו"[2], "שמעו דבר

רצף הדורות השבתי ברכת קדושת היום, שבתפילת הש"ץ בליל שבת, פותחת בביטוי: "אלוקינו ואלוקי אבותינו"[1]. השייכות של 'אלוקינו ואלוקי אבותינו' לשבת מתבססת על סמך הצירוף

שבתות אלו, שבימי 'בין המצרים', מיוחדות הן, וכבר הבאנו בעבר את אשר נזכר ב'ליקוטי הלכות' על כך שעיקר התיקון של ימי בין המצרים הוא על

פרשתנו פותחת בפרשיית הנדרים, והשאלה עולה – מה טיבה של פרשייה זו כאן, ערב הכניסה לארץ? מאז כיבוש עבר הירדן בשלהי תקופת המדבר, המתואר בסוף

בספרי החסידות מדובר הרבה על האור הגדול של שבתות בין המצרים. כך, לדוגמה, כתב ב'תפארת שלמה': "יום השבת קודש בימי המצרים הוא יותר גדול מכל