בברכת 'מגן אבות', הנאמרת בתפילת ליל שבת, באה הדגשה ליסוד המנוחה השבתי: "המניח לעמו ביום שבת קדשו"; "כי בם רצה להניח להם"; ומניח בקדושה לעם

גישה של חיבור פרשיות אלו, פרשיותיהם של בני יעקב, מספרות על המתחים שבין האחים, שבטי ישראל. מובן שיסוד המתח הוא ההבדלים הרוחניים שבין השבטים, הפולחים

'יתן עיניו בנרות' ההלכה הפסוקה היא להסתכל בנרות בזמן הקידוש: "וכשמתחיל יתן עיניו בנרות"[1]. בטעמיה של הלכה זו נאמרו סיבות שונות. ה'אליה רבה' ציין את

בין הלכה למעשה, בין פרשיות הקיץ והחורף חסידים מוסרים בשם הרבי מקוצק שפרשיות החורף מכוסות באדרת כבדה. כוונת הדברים שבפרקי בראשית, למרות שהם מתגלים לנו

חומרתו של עשרה בטבת תענית עשרה בטבת חריגה בחומרתה, במובן מסוים, משאר התעניות. דבר זה אנו למדים מדברי הבית יוסף בשם האבודרהם, לגבי דין עשרה